Michal Tadjer’s scientific contributions

הגבלת הגישה של מהגרי-העבודה בכלל ושל אלה בענף החקלאות בפרט לשירותי הבריאות בישראל מובילה לקיפוח מתמשך של זכותם לבריאות ולהפרה של זכויותיהם הבסיסיות – כבני-אדם, כעובדים וכמטופלים. קיפוח זכויות יסודיות אלו עלול אף לעלות להם בחייהם. במאמר זה נבחן את זכותם לבריאות של מהגרי-העבודה מתאילנד באמצעות עמידה על המגבלות המבניות שמקשות עליהם קבלת טיפול רפואי, כמו-גם באמצעות התייחסות לשורה של "תנאים מגדירי בריאות", ובפרט תנאי המחיה והעבודה שלהם. בתוך כך ישורטט משולש הכשלים – הדרה, הפרטה והפקרה – ויתוארו האופנים שבהם הכשלים הללו תורמים לקיפוח זכותם לבריאות של מהגרי-העבודה מתאילנד. לנוכח העובדה שענייננו בעובדים שאינם תושבי ישראל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אינו חל עליהם, ורובם מבוטחים בביטוח פרטי על-פי חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991. במאמר נראה כי להפרטת בריאותם של מהגרי-העבודה יש השלכות נרחבות על אפשרויות הגישה של העובדים לטיפול רפואי, וכי לעיתים היא אף עומדת בסתירה בוטה לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, בפרט בכל הקשור להסכמה מדעת ולאיסור הפליה. סתירות אלו מחריפות את ההפקרה של מהגרי-העבודה בישראל. הדרתם מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הכשלים המובְנים בחוק עובדים זרים בצירוף העדר אכיפה, והפּגיעוּת המבנית הגלומה במשטר ההגירה – כל אלה מובילים יחדיו לקיפוח זכויות הקבועות בחוק זכויות החולה. כתימוכין לטענות הללו ולשם המחשתן, יתבסס המאמר על ממצאים של שלושה סקרים וראיונות שערכו המחברות בשנים 2017–2020, יחד עם פניות ותצהירים, כמו-גם על מחקר אקדמי ארוך-שנים עם מגוון שחקנים בשדה הגירת-העבודה בחקלאות בישראל: קובעי מדיניות, ראשי חברות השמה ותיווך, חקלאים ועובדים. משמע, המאמר הינו פרי של שותפות ושילוב ידע ומקורות בין מחקרה האקדמי של המחברת הראשונה לבין עבודתן של שתי המחברות האחרות בארגוני החברה האזרחית קו לעובד ורופאים לזכויות אדם, בהתאמה.